מידע בנושא רישום זכויות
ביום ב' , 31/12/2018, התקיים יום עיון בנושא תהליכי הכנת מפות לצרכי רישום וחשיבותן בבית התנועה הקיבוצית ביוזמת האיחוד החקלאי ומרכז המועצות האזוריות.
מטרת יום העיון היה לערוך הכרות עם הליך הכנת תכניות לצרכי רישום, (תצ"ר), ורישומן בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).
תהליך זה מתחייב בכל ישוב שבו חברי האגודה ותושבים בעלי זכויות, מעוניינים שזכויותיהם תהיינה רשומות על שמם בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). ההליך זה מחייב הכנת מפות ייחודיות המסדירות את גבולות המגרשים או מתקנות אותן בהתאם לנדרש הן עפ"י המצב התכנוני המאושר, הן עפ"י המציאות בשטח והן עפ"י נוהלי רמ"י.
ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.
לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.
אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?
ע"א 5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017.
מוכר וידוע כי זכויות החברים בנחלות המושב מוסדרות ורשומות בספרי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולעיתים גם בפנקסי הגורם המיישב. רישום זה מהווה אינדיקציה ברורה, לכאורה, לכך שבמידה ורמ"י רשמה את הזכויות בספריה, בעלי הזכויות הם כפי שמופיע במרשם.
מה יהיה הדין במקרה בו בת זוג נרשמה לאחר שנים רבות בזכויות המשק של בעלה, במשותף. האם הדבר יהווה ראיה מספקת כדי לזכותה במחצית הזכויות בעת גירושיהן? בכך דן לאחרונה בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפסק דינו והנה הדברים לפניכם בתמצית.
עמ"ש (משפחה) (ב"ש) 48646-12-15 ל.א נ' י.א),